במקום הקדמה ויאמר דוד ברוך ד' אשר הביאני עד הלום. החיינו מיומים ובשלישי יקימנו ונחיה, כשם שזכינו זה פעמיים להוציא לאור עולם תורת דברי אלקים חיים כן בשלישי זה יקימנו ונחי' לפניו. הפעם ילוה אישי אלי אמרה לאה כאשר ילדה בן שלישי ליעקב. ובאוחה"ק פירש כיון דבג' פעמים הוי חזקה לכן בלידת בן שלישי ליעקב כבר נתחזק החיבור בינה לבין בעלה שאף אחרי הסתלקותו לא יפרד ממנה לעולמים. וכ"ק אדמו"ח זצללה"ה מביא בהקדמתו לספרו חלק ראשון. בשם ספר דרך פקודיך שכמו שהחיוב על כ"א להוליד בנים בגשמיות כן החיוב להוליד ברוחניות דהיינו לחדש חידושי אורייתא ולהוציאם לאור עולם ואזי בני קיימא נחשבו דוגמת קיום מצות פו"ר שאינה נחשבת רק אם בנים חיים וקיימים כל ימי חייו. וזה נכלל בהמצוה האחרונה של ואתם כתבו לכם את השירה הזאת וילמדה את בני ישראל שימה בפיהם דהיינו שישתדל להוציאם לאור עולם ואז חיים וקיימים הם: ואפשר שלזה כיון המשורר האלקי באמרו וראה בנים לבניך. דנוסף על הבנים הגשמיים תשאיר אחריך ג"כ בנים רוחניים דהיינו חידושי אורייתא ולא תמוש התורה הזאת מפיך ומפי זרעך עד עולם וכדברי קדשו של האזולאי בס' יוסף תהלות (על תהלים) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשלחניך. שמרמז על התורה האשה הרוחני'. שאם ילמוד אדם אותה מאה פעמים ואחד כמספר הר"ת אשתך כגפן פוריה שבגימט' ק"א והם אותיות אכף שיכוף לשר של שכחה שבל ימשול בו אז תהי' כגפן פוריה שתלמידו יתקיים בידו. ובניך היינו החידושי תורה שחידש בתלמידו יהי' כשתילי זתים רעננים ומאירים סביב לשלחנו ובספר אהבת ציון בדרוש התשיעי פי' כוונת בן עזאי (יבמות ס"ג) שהשיב נפשי חשקה בתורה דהיינו שמקיים מצות פו"ר ע"י שלומד עם אחרים תורה כי המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו ויותר עוד מי שזוכה לחבר איזה חיבור והוא נתיסד על דברי אמת וצדק איש כזה זוכה שנחשב כאינו פוסק להוליד ע"י שלומדים ומורים מספריו גם אחר הסתלקותו עיי"ש: ובזה י"ל בדברי חכמז"ל ב"ב דקט"ז דאמר ר"י כל מי שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה נתמלא עליו עברה. אשר באמת קשה להבין לא די שלא זכה לבנים עוד גדול עונשו – ובהקדם דברינו ניחא דלא הניח אחריו חדושי תורתו באופן אשר דהיו לבן רוחני ליורשו דהיינו שהוא יורש אותם בקבר כמו שמצינו בגמרא שם משונה נחלה זה מכל הנחלות שכאן המתים יורשים החיים בבחינת ברא מזכה אבא דהיינו שעי"ז שחדושי תורתו אף לאחר הסתלקותו שהזמן גרמא מרחשין שפתותיו בחזקת מרא קמא מנחת מרחשת שמפתתי' בעלמא זכות גדול הוא להמחדשן ולכל המסייעים להוציאם לאור עולם כאשר האריכו בזה בספה"ק והבאתי בקונטרס שם משמואל וארשת שפתי וע' בספר עוללות אפרים אות תקמ"ד שפי' דברי ר' יוחנן [תענית ד"ה] יג באבינו לא מת כיון שהי' לו כל הג' מיני תולדות לכן מה זרעו בחיים אף הוא בחיים וזהו שאמר הנביא כה אמר ה' וכו' ונתתי להם בביתי ובחמותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לו יכרת. ובהלקח מאתנו עטרת ראשינו כ"ק אדמו"ח זצ"ל ונאבדה כלי חמדתנו למטרה שמנו לנו לבקש נוחה על אבדן חמדתנו בהופעת ספריו ח"ת היקרים לאור עולם: וכאשר פי' אאמו"ר הגה"צ זצ"ל בפסוק ד' יספור בכתוב עמים זה יולד שם סלה דמצינו במס' מגילה די"ג שהמן שמח בנפול גורלו על חודש אדר אשר מת בו משה רבן של כל ישראל אך לא ידע שבו נולד משה – והנה ידוע שיש י"ב צירופי הויות ובכל חודש יש צירוף אחר ואם השם היוצא מהצירוף הוא כסדרן מורה על רחמים ובהפך מורה על דינים ח"ו ובחודש אדר השם השולט מהופך הוא כדברי קדשו של החוזה מלובלין זי"ע עיין בספה"ק דברי אמת פ' תרומה. ובסה"ק בני יששכר מבואר שהמן רצה להמשיך תוקף הדינים משם שהוא למפרע דהיינו מהופך לגמרי באמרו וכל זה איננו שוה לי – וזה ששמח המן כי דימה בלבו ה' יספור בכתוב עמים (שכותבים משמאל לימין) המורה ח"ו על דין אך לא ידע כי זה יולד שם סלה שמשה הנקרא זה (כי זה משה האיש) יולד שם דאתפשטותא של משה רבינו ע"ה הוא בכל דור ודור וזה מפני מזלן של ישראל שהקב"ה מעמיד להם מנהיגים בכל דור לקיום העם הישראלי ודפח"ח: וכן אנחנו אף ששלט בנו דין בחודש הזה ונלקח מאתנו עטרת תפארת ראשנו בי"ט לחודש אדר א' תרצ"ה אך "זה" יולד שם סלה. כי בזה שאנו משתדלים שתולדותיו הרוחניות יצאו לאור עולם בחודש הזה חודש י"ב [כגימטרי' של זה] כאשר עם לבבנו להוציא לאור כל כתבי קדשו "זה ספר תולדות אדם' "זה" ינחמנו מעצבון ידינו. והנה היום שזכינו אחרי הסתלקותו לראות ספר השלישי [שביעי מחיבוריו] יוצא כלול בהדרו מבית הדפוס קורין אנחנו דברי אמנו לאה ע"ה הפעם ילוה. כי בטוחים אנחנו שבזה שאנו ממלאים רצון אותו צדיק להפק מעייני חכמתו חוצה שלא יתנשי מינן בזכות זה לא נתנשי מני' וימליץ טוב בעדנו: